גניבת המחשב הנישא

חברת פיתוח תוכנה וחומרה גדולה, אשר מרכזה יושב בבאר שבע, דיווחה על מחשב נישא אשר נגנב ממתקן זה. מחשב זה היה בבעלות מהנדס בכיר בחברה והוא נעלם מאחד ממתקניה המאובטחים ביותר בחברה, בו כל אדם הנכנס בשעריו, עובר בדיקה ביטחונית מקיפה. כאמור, חברה בסדר גודל כמו המדוברת לא יכלה להרשות לעצמה להעביר מידע רגיש זה לידיים הלא נכונות.

החברה פנתה אלינו במטרה לאתר את המחשב הנישא, אשר עליו נשמרו קבצים רגישים, המתארים את דרך פיתוחם ותכנונם של מוצרים עתידיים של החברה. מידע רגיש זה היה עלול לחשוף עבודות מחקר ותכנון המתנהלות במשך שנים רבות, והיה עלול להביא את החברה להפסדי עתק.

כאמור, המתקן היה מהמאובטחים מסוגו. מעל לכל דלת במתקן הייתה מותקנת מצלמה, וכל אדם במתקן היה מצויד במפתח אלקטרוני ייחודי, אשר רושם מתעד את כל תנועותיו של האדם הנושא אותו. במרכז המפעל הייתה מעבדה, ובה מחשבים נישאים, עליהם פיתוחים עתידיים בני עשרות שנים של מהנדסי החברה.

לילה אחד, בצורה שאינה ברורה, נעלם אחד מן המחשבים הנישאים מאותה מעבדה מדובר, בבדיקת רשת המצלמות נמצא כי בליל העלמות המחשב, עבדו במשמרת כארבעה מהנדסים, כשבכל זמן נתון נכחו במעבדה שני אנשים ולא נתגלתה כל תנועה חריגה, בין אם במצלמות ובין אם דרך המפתחות החכמים. החברה פנתה לממונה על תחום החקירות בחברת האם אשר הגיע ישירות מלונדון במטרה להשיב את המחשב האבוד. הנ"ל פיקד על החקירה וביקש את הסיוע שלנו לעזור בהשבת המחשב למתקן החברה. בסריקות של המחשבים, מפתחות חכמים ותשאול אנשים התברר כי הגניבה הייתה תעלומה גדולה, שכן לא נראתה בכל צורה שהיא יציאה של מחשב מן המעבדה, וכפי שכבר צוין, במקום מצלמות רבות. לאחר תחקיר עמוק ודיבוב של כמה גורמים במפעל הועלה חשד שהלך והתחזק כי עובד הניקיון במקום, ידו הייתה במעשה. מבדיקתנו עלה כי ברשות עובדי הניקיון מפתח מאסטר עליו אין כל רישום ובאמצעותו יכול המחזיק בו לפתוח כל דלת. יתרה מזאת, עובדי הניקיון מסתובבים עם עגלות גדולות ובהם פחי אשפה גדולים וסגורים, כך שהמצלמות לא אפקטיביות וגם לא המפתחות החכמים. לתדהמת הנהלת החברה המהנדסים עברו בדיקות ביטחוניות מקיפות, אך המנקים שהינם עובדי קבלן, לא עברו אף בדיקה בטחונית. ואכן בבדיקות נוספות נתגלה לנו עובד ניקיון שעוזב את המעבדה לאחר "ניקיונות" בליל היעלמות המחשב. בבדיקה בדיעבד, התבהר לנו שמדובר בעובד חדש בן כשבועיים בלבד, בין מיעוטים, ובבדיקתנו עלה כי הינו חבר בארגון טרור מוכר...

לאור הנתונים והחקירה שבצענו, הפעלת מקורות מודיעיניים כבדים מאוד באזור מגוריו של החשוד, הודה לבסוף החשוד כי גנב את המחשב לצרכיו בשל היותו מחשב נישא. אך כל ניסיונותנו לקבלו בחזרה לא צלחו. נראה כי החשוד התלהב מהיותו של המחשב בעל חשיבות עליונה ונהנה מכך שיצר נזק. לדבריו אין לנו כל הוכחות וממילא יפטרו אותו. בהמשך נחקר החשוד ע"י עובד מטעמנו, פורש יח' 8200, ואף עבר בדיקת פוליגרף שתוצאותיה ברורות. גם לאחר דברים אלו חייך החשוד בפרצוף מרושע והודה כי הוא אינו זר לחקירות ע"י ישראלים. הדבר המכעיס ביותר הייתה העובדה שכולם ידעו מיהו הגנב והחשוד התהלך והתרברב ברחבי המתקן ומסביר שברור לו שיפטרוהו בקרוב. לאחר אישורים מתאימים ובליווי מאבטחים, כינסנו, בשעות לילה, את כל המנקים (בני אותו כפר), והודענו להם על חשיבותו של המחשב ועל כך שהחברה רואה את הגניבה כמקרה חמור מאוד, וכי עד היום הם קיבלו יחס מועדף ומחבק, אך לאור המקרה כלום כעת מפוטרים. עקב הודעתנו זו חלחלה מהומה גדולה ואף ניסיונות לתקיפתנו, אך בחרנו, כמה שיותר מהר, להוציא את כולם משטח המתקן ובכלל זה את החשוד. מרחוק ראינו אותם מתאגדים סביב החשוד הרברבן ולאחר זמן קצר נשמעו צעקות לא ברורות... הפלא ופלא, דקות ספורות לאחר אירוע זה, התקשר אלינו לנייד אותו החשוד והפעם מנומס, צנוע וסימפטי, ושאל: אם המחשב כל כך חשוב לנו,מדוע לא ניגשנו לבקשו חזרה? וכך היה, באישון לילה, ארבעה ימים לאחר מועד היעלמותו של המחשב, הוחזר המחשב הנכסף לבעליו ללא פגע וללא שנחשף המידע השמור עליו.